רישום סימן מסחר בישראל מגן רק בישראל. עסק שמוכר לחו"ל, מוכר באמזון או מתכנן להתרחב, צריך לחשוב על הגנה גם במדינות היעד, ורצוי לפני שמתחרה יעשה זאת במקומו.
שתי דרכים עיקריות
- רישום ישיר בכל מדינה: מגישים בקשה נפרדת בכל מדינה, בדרך כלל באמצעות עורך דין או עורך פטנטים מקומי.
- בקשה בינלאומית לפי פרוטוקול מדריד: ישראל חברה בפרוטוקול. על בסיס בקשה או רישום בישראל אפשר להגיש בקשה אחת, בשפה אחת ובתשלום מרוכז, ולייעד מדינות רבות. כל מדינה בוחנת את הסימן לפי הדין שלה.
מה ההבדל?
פרוטוקול מדריד חוסך בירוקרטיה ומאפשר ניהול מרוכז של החידושים והשינויים. מנגד, במשך חמש השנים הראשונות הרישום הבינלאומי תלוי בבקשה או ברישום הבסיסי בישראל. אם הם נפגעים, הרישום הבינלאומי עלול להיפגע. במדינות מסוימות, או כשיש צורך בהתאמה מקומית, עדיף לפעמים רישום ישיר.
דין קדימה
לפי אמנת פריז, מי שהגיש בקשה בישראל יכול להגיש במדינות חברות אחרות בתוך שישה חודשים, וליהנות מתאריך ההגשה הישראלי. כך אפשר להתחיל בישראל ולהחליט על מדינות נוספות בלי לאבד קדימות.
איך בוחרים מדינות?
- מדינות שבהן אתם מוכרים היום, או מתכננים למכור.
- מדינות שבהן מייצרים את המוצר.
- שווקים שבהם יש סיכון גבוה להעתקה.
כדאי לבצע חיפוש זמינות גם במדינות היעד, לא רק בישראל. ראו בדיקות לפני רישום.
איך ממשיכים מכאן?
סימן מסחר טוב נבחר, נבדק ונרשם נכון כבר מההתחלה. במשרד פז ישראל ושות׳ אנחנו מלווים עסקים, סטארטאפים ויזמים בבדיקת זמינות, בבחירת הסוגים, בהגשה, במענה לבוחן ובהתנגדויות, וגם ברישום בחו"ל ובאכיפה מול מפרים. למידע נוסף ראו את עמוד רישום סימן מסחר, או צרו איתנו קשר לתיאום פגישה בתל אביב, בירושלים או במודיעין.
המידע במאמר כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה של הנסיבות הספציפיות.